
זו היתה שנה שוברת לב.
ברגע אחד המציאות השתנתה והלב של כולנו התרסק לחתיכות.
ועוד פעם ועוד פעם.
ובתוך כל הכאוס הזה, גם הלב הפרטי שלנו.
מצאנו את עצמנו מתאבלות. נותנות מקום לאובדן הגדול, לכאב הנפשי והפיזי, לבכי ואז גם לגעגוע.
לאט לאט, התחלנו לאסוף את עצמנו. בודקות כל הזמן מה נכון לנו ומה פחות.
לקחנו את הזמן וזה השתנה מעת לעת.
בפתחה של שנה חדשה החלטנו ליצור קולקציה חדשה.
״לאחות את הלב״ קראנו לה.
למה לב?
מתוך חיבה עזה ללבבות שמזמן לנו הטבע.
לבבות שמסמנים את הדרך. שנותנים תקווה.
ששולחים סימן שיש טוב, שיהיה טוב. שמעלים חיוך, שעושים נעים בלב ככה פתאום באמצע היום.
זה יכול להיות עלה, אבן, שלולית, כתם, צל, ענן, אפילו חור בבצק.
הלבבות עלו מדיי פעם בפוסטים וכך לאט לאט התחילו להגיע תמונות מכל העולם.
כי התחלתןם פשוט לשים לב….
אז החלטנו שהשנה הלב של כולנו זקוק לאיחוי, ריפוי ורכּוּת.
יצרנו קולקציה שכּוּלה לב.
״לאחות את הלב״ קראנו לה.
לכבודה ולזכרה של אחותינו, אהובת לבנו, שאספה לבבות,
התרגשה מהם והשאירה אותנו עם לב שבור.
מאחלות לכולנו שהמילים, התמונות והצורות שיצרנו יעזרו לאסוף את השברים, לחבר, לאחות, לרפא ובעיקר יזכירו שיש גם טוב, אוהב ויפה מסביב.
שתהיה שנה טובה.